על פסק-הדין התקדימי של בג”צ בעניין סמכות בית הדין הרבני לדון במזונות קטינים

שיתוף ב facebook
שיתוף ב email
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp

בצעד חסר תקדים קבע בג”צ לאחרונה כי מזונות בית הדין הרבני יוכל לדון במזונות קטינים גם בהעדר הסכמה מצד שני ההורים.

עורכת הדין טל איטקין – מומחית בדיני משפחה וענייני המעמד האישי, מסבירה על חשיבותו של פסק-הדין והקשיים שהוא עלול לעורר.

מזונות ילדים- ההלכה הנוהגת עד עתה ופסק הדין החדש

עד לפסק-הדין שניתן לאחרונה, ההלכה הנוהגת קבעה כי מזונות ילדים אינם עניין הנכרך מטיבו וטבעו בתביעת הגירושין, מסבירה עורכת הדין טל איטקין. לפיכך, בכדי שבית הדין הרבני יקנה סמכות לדון בסוגיה היה צורך לקבל את הסכמתם המפורשת של שני ההורים.

פסק הדין התקדימי של בג”צ מפיו של השופט הנדל קבע, כי כאשר סוגיית מזונות הקטינים נכרכו תחילה בתביעת הגירושין בבית-הדין הרבני, וכאשר הכריכה נעשתה כדין, אין בעובדה שהוגשה לאחר מכן (ובטרם התברר העניין בבית הדין הרבני) תביעה בשם הקטין למזונותיו לביהמ”ש לענייני משפחה, בכדי לשלול את סמכותו של בית הדין הרבני לדון במזונות מכוח כריכה. עורכת הדין טל איטקין מדגישה, כי המשמעות של הפסיקה החדשנית הינה שמתייתר הצורך בהסכמת שני ההורים כדי להקנות לבית הדין סמכות לדון בסוגית הקטינים.

מהי המשמעות?

החשש העיקרי מן הקביעה התקדימית של השופט הנדל, הינה החרפת מרוץ הסמכויות בין הערכאות השיפוטיות, המסרבלת את ההליך ממילא, מציינת עורכת הדין טל איטקין. כידוע, הסוגיות המרכזיות הטעונות הכרעה בתביעת גירושין נמצאות כיום בסמכות מקבילה, הן של בית הדין הרבני והן של בית המשפט לענייני משפחה. עד עתה, נתפסו מזונות הקטינים כסוגיה המצויה בסמכותו הייחודית של בית-המשפט לענייני משפחה. פסק-הדין בעצם יצר זירת התכתשות בשלב המקדמי שעניינו רכישת הסמכות.

האם הקביעה החדשה תשנה את הפרקטיקה הנוהגת עד עתה?

כרגע אין תשובה חד משמעית בנושא, מדגישה עורכת הדין טל איטקין. מחד, פסקי-דין של בתי המשפט לענייני משפחה מהעת האחרונה מדגישים כי אין בכוחו של פסה”ד החדשני לשנות את ההלכה שהייתה נהוגה עד עתה, ומצטטים לעניין זה את אמירתו של השופט הנדל, לפיה מדובר בהחלטה ייחודית העוסקת בנסיבותיו של המקרה דנן בלבד. מאידך, ניתן לראות כבר עתה פסיקות עדכניות של בית-הדין הרבני המיישמות את קביעתו של השופט הנדל בבג”צ ומאפשרות כריכה של מזונות הקטינים בתביעת הגירושין גם בהעדר הסכמה של שני ההורים.

החשש העיקרי העולה מפסק-הדין החדיש הינו שבת הדין הרבניים יפסקו מזונות נמוכים מאלו הנפסקים בבית-המשפט לענייני משפחה, דבר שיש בו כדי לפגוע בטובת הקטינים עצמם. חשש זה נובע משתי סיבות עיקריות: ראשית, בתי-הדין הרבניים אינם כפופים לפסיקותיהם של בתי המשפט לענייני משפחה, אשר קבעו ברבות השנים סכום מזונות קטינים מינימאלי שלא ניתן להפחית ממנו על דרך הכלל. סיבה נוספת טמונה בנטיית בתי הדין הרבניים לפסוק מזונות קטינים מיום הדיון בתביעה, להבדיל מפסיקת מזונות מיום הגשת התביעה כנהוג בערכאה האזרחית. גם בפרקטיקה זו יש כדי להפחית את שיעור המזונות.

מי שקרא את הכתבה הזו קרא גם:

דילוג לתוכן