זוג אשר חיי הנישואין שלו מגיעים לקיצם, נכנס למערבולת לא פשוטה של שינוי אורחות החיים, סערות רגשיות ותהליכים משפטיים מתישים.
בחלוקת הרכוש, אם במסגרת הסכם גירושין ואם על פי פסיקת בית משפט, נלקחות בחשבון עובדות שהן דינמיות ומשתנות עם הזמן, כמו בעלות על רכוש לפני הנישואין ובמהלכם. כך גם מתקבלות החלטות לגבי רכוש שהוא משותף, נכסים שאינם משותפים, וכאילו אין די במורכבות הדברים, יש להכריע אם קיימים נכסים שאינם משותפים אולם ניכרת לגביהם כוונת שיתוף. למשל פריט שהיה בידי הבעל לפני הנישואין, אולם במהלך החיים המשותפים נעשה בו שימוש רב, בעיקר על ידי האישה.
אירועים אחרים שיצרו שינויים משמעותיים במהלך חיי השיתוף הם, כמובן, ילדים שנולדו, ילדים במשמורת אחד מבני הזוג (או שניהם) שהצטרפו למשפחה, משכנתא שנלקחה, ועוד גורמים רבים הרלבנטיים לנושא חלוקת נכסים, והופכים את התמונה למאוד לא פשוטה.
הסוגיות הנפוצות בפירוק קשר זוגי, והבעייתיות ביותר בהעדר הסכמי גירושין, עוסקות אכן בהיבט הכלכלי של חלוקת הרכוש והיבטי תשלום שונים (מזונות אישה, מזונות ילדים וכדומה), ועניין הילדים (משמורת והסדר ראייה).
באופן חד משמעי, מובהר כי האופציה של התנצחות משפטית היא הגרועה ביותר. מדובר לעיתים בקרבות מכוערים וקשים, ששני הצדדים יוצאים בהם נפגעים. התהליכים, לעיתים קרובות, הינם ארוכים ביותר, קשה מאוד עד בלתי אפשרי לצפות את התוצאות שלהם, והם דורשים משני בני הזוג השקעת סכומי עתק. והגרוע מכל, כנראה, הוא המחיר הרגשי, ולעיתים הנפשי, הקשה, שנגבה מהילדים, בבת עינם של שני הניצים. מה שלא מונע מחמת הזעם והרצון לנקום ולהזיק לאחר, להשתמש בבבת העין ככלי ניגוח…
הגעה משותפת להסכם של גירושין, רע ככל שיהיה, עם פשרות רבות, ועם כל האמוציות הכרוכות והרגשות השליליים, תהיה כמעט תמיד טובה בהרבה מהשלכות של תהליך מתמשך של דיונים משפטיים, תהא הפסיקה אשר תהא. המנצח במקרה כזה יפסיד הרבה, והמפסיד יפסיד יותר. זכיות לא תהיינה כאן.
הדרך המומלצת ליצור את הסכם הגירושין, היא לשבת עם עורך דין משותף, או עם מייצג לכל אחד מהצדדים, ולהתדיין, תוך השקעת מאמץ מרבי בהגעה להסכמות. תפקיד עורכי הדין הוא כפול. ראשית – לנצל את היותם גורם חיצוני שאינו מעורב רגשית, על מנת לבטל את המרכיבים שאינם רלבנטיים ישירות לפרוצדורה המשפטית. ניתן גם להיעזר בניסיונם הקודם בהגעה לפתרונות אפשריים. תפקידם הנוסף הוא לוודא שניתן מענה לכל המחלוקות שעלו, ואף לכאלה שעשויות לעלות, ולתת לדברים תוקף חוקי, כך שלא יצוצו בעתיד דברים חדשים או לא פתורים.
