אכיפת החוק לגבי נהיגה בשכרות של נהג צעיר

מדדי ריכוז אלכוהול מותרים לנהג צעיר

בשנת 2010 נחקק חוק האוסר נהיגה של נהג צעיר, מתחת לגיל 24, תחת כל השפעה של משקאות משכרים. עד כניסתו של החוק לתוקף, הותר ריכוז מרבי של 240 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אחד של אוויר נשוף אצל כל נהג. החוק החדש הבדיל, כאמור, נהגים צעירים מאחרים, ואיפשר, במקרה שלהם, כמות של 50 מיקרוגרם בלבד לאותו נפח אוויר. ריכוז כזה מתקיים כבר בצריכת כמויות זעירות של אלכוהול.

החוק, אגב, נוגע באותה מידה גם לנהגים מקצועיים: נהגי רכב המשמש להובלת משא, ונהגי רכב ציבורי – המשמש להסעה של שמונה נוסעים ומעלה תמורת שכר. אלה מוכפפים לאותם קריטריונים מוחמרים של נהג שיכור.

לגבי בדיקת אלכוהול בדם, שינה החוק האמור את הריכוז המותר אצל נהג צעיר ל-10 מיליגרם אלכוהול ב-100 מ"ל דם. לעומת נהגים אחרים אצלם תיאכף עבירת הנהיגה בשכרות רק מ-50 מיליגרם אלכוהול בנפח דם זהה.

בדיקת הדם נחשבת מדויקת ומהימנה. אולם השימוש בה הוא במשורה. בשל היותה פולשנית, כמו גם בשל המנהלות המורכבות יחסית הכרוכות בה. היא דורשת ביצוע על ידי רופא, כך שיש לנייד רופא למקום, או לקחת את הנבדק למוסד רפואי. התוצאה אינה מיידית אלא ניתנת רק לאחר גמר בדיקת המעבדה. גם הנוהל המחייב לגבי לקיחת הדגימה, הובלתה למעבדה ושמירתה עד לביצוע הבדיקה, הוא מחמיר והופך את המנהלות למורכבות עוד יותר.

סוגיית המהימנות של בדיקת הנשיפה

לעומת זאת – בדיקת הנשיפה על ידי מכשיר הינשוף היא פשוטה בהרבה ומאפשרת תוצאה כמעט מיידית. קיומה גם זמין ומותר לביצוע על ידי כל שוטר, ללא תלות בנסיבות מסוימות. לפיכך אמצעי זה הוא הנפוץ והמקובל ברוב גדול של בדיקות השכרות לנהגים.

אולם לא אחת עלו ספקות לגבי מהימנותה של בדיקת הינשוף. בית המשפט, אשר בחן את הסוגיה, קבע כי הבדיקה מדויקת דיה, וכשירה לבחון נהיגה בשכרות. יחד עם זאת לוקח בית המשפט בחשבון שקיימת מידה של סטיה בתוצאות מכשיר זה. העניין בא לידי ביטוי בפסק דין עוזרי, אשר קבע כי יורשע נהג אשר בבדיקת הנשיפה שלו נמצאו לפחות 400 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר.

אמנם הפסיקה התקבלה בבית משפט השלום ואינה מחייבת את בתי המשפט האחרים, אך בעקבות העדויות שהושמעו באותו דיון, קבעה המדינה כי יואשם מי שנמצאו אצלו 290 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר, שהם עדיין 50 מיקרוגרם יותר משנקבע בחוק. החלטה זו מכירה, למעשה, בצורך להגדרת טווח טעות בממצאי בדיקת הנשיפה.

אכיפת החוק במקרה של צעיר הנוהג בשכרות

אם נחזיר את הדיון לחוק העוסק בנהג צעיר, הרי שדי, כאמור, בכמות מזערית בלבד של אלכוהול, כדי להאשים אדם בנהיגה בשכרות. בהתחשב בהכרת בית המשפט והמדינה באי הדיוק של אמצעי הבדיקה, הופכת הסטייה הפוטנציאלית במקרה זה לבעייתית מאוד. בשל כך, אין אכיפה בפועל של הנושא, ונהג צעיר, כמו כל נהג אחר, נבדק לרמה של 290 מיקרוגרם בליטר.

וההשלכה: הנה לנו חוק השוכן אחר כבוד בספר החוקים, אך אינו מיושם הלכה למעשה.